מענה 24/7!
instagram facebook-call facebook-call facebook-call

חטיפת ילדים (אמנת האג)

העיקרון העומד מאחורי אמנת האג והחוק הוא החזרת הילד למקום מגוריו הטבעי, ממנו הורחק שלא כדין, במהירות האפשרית.

תכלית החוק היא להבטיח שהמשמורת של ילדים שנחטפו על ידי אחד ההורים, תיקבע רק על ידי בית המשפט במקום המגורים הקבוע של הילד. לפיכך, ככלל, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד, ידאג להחזרתו בהקדם האפשרי למדינה זו.

ביסודה של אמנת האג ושל חוק אמנת האג, אשר נחקק בארץ כדי לתת תוקף לעיקרי האמנה, עומדת מטרה מרכזית אחת – להשיב קטין שנחטף למקום מגוריו הרגיל במהירות.

הרציונל העומד מאחורי מטרה זו הינו כי שינוי סטטוס קוו של הקטין על ידי אחד מהוריו באופן חד צדדי ללא הסכמה, אינה מצדדת בעיקרון טובתו של הילד.

סעיף 3 לאמנה קובע כי הרחקת הקטין תוך כדי הפרת זכויות המשמורת –  אינה כדין.

האמנה נועדה למנוע ככל הניתן את הפגיעה בקטין, הנופל בדרך כלל כקורבן למאבק בין הוריו ונקלע למעבר בעל כורחו ממקום למקום. למניעת פגיעה זו, קבעה האמנה הליך מהיר, וזאת כדי להרתיע את ההורה המבקש להרחיק את ילדו מההורה האחר, למדינה אחרת, משום שהוא חושב כי שם לא ניתן יהיה להפעיל סנקציות כנגדו.

מטרות אלה מוגשמות באמצעות פנייה באמצעות עורך דין המומחה בחטיפת ילדים על פי אמנת האג לרשויות המדינה ולבית המשפט, ואלו יוכלו לחייב את רשויות המדינה אליה נחטף הילד להביא להשבתו אל המדינה ממנה הורחק על דרך הפעלת כל ההליכים הדחופים העומדים לרשותן (סעיף 2 לאמנת האג). כל זאת תוך כדי השארת הדיון בשאלת משמורתו הקבועה של הקטין לערכאות של אותה מדינה.

תפקיד בית המשפט במדינה אליה נחטף הקטין הינו כיבוי שריפה או עזרה ראשונה ולא קיום דיון בנושא משמורת הקטין.

לרוב הדברים אינם פשוטים, ולשאלת החזרתו של הקטין למדינה ממנה נחטף וישום אמנת האג וכלשונה לפיה כל הפרה של כללי המשמורת משמעה החזרת הקטין למדינת המוצא שכן מדובר במעשה שאינו כדין, נכנסים גם שיקולים של טובת הילד.

שיקולים אלה יכולים להיות למשל: גילו של הקטין, משך הזמן שחלף מאז החטיפה, נזק שעלול להגרם לקטין כתוצאה מהחזרתו להורה או למקום ממנו נחטף.

שיקולים כמו אלו, מביאים לעיתים את בית המשפט למסקנה כי טובת הילד מחייבת דווקא את הותרתו אצל ההורה שהרחיקו ממקום מגוריו הרגיל, זאת יש להוכיח בעזרת עורך דין המומחה בחטיפת ילדים על פי אמנת האג.

באמנת האג ישנה התייחסות גם לשיקולים של טובת הילד, שהינם למעשה חריגה מן הכלל הקובע כי כל חטיפה של ילד הינה שלא כדין ומחייבת את החזרתו. בקיומם של החריגים, רשאי בית המשפט לפי שקול דעתו, שלא להחזיר את הילד.

מהם חריגים על פי אמנת האג?

  • במקרה בו פרק הזמן שבו שוהה הילד במדינה אליה נחטף עולה על שנה והוכח כי הילד השתלב בסביבתו החדשה.
  • במקרה בו בעל המשמורת המבקש להחזיר את הקטין, נמנע מלהפעיל בפועל את זכויות המשמורת בעת החטיפה או הסכים או השלים איתן בדיעבד.
  • במקרה בו קיים חשש חמור שהחזרת הילד אל המקום ממנו נחטף תחשוף אותו לנזק פסיכולוגי או פיזי.
  • במקרה בו הילד מביע התנגדות להחזרתו, וכאשר הוא מגיע לגיל בו ניתן להתחשב בדעותיו.
  • במקרה בו ההחזרה אינה מותרת על פי עקרונות היסוד של המדינה אליה נחטף הילד מבחינת הגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד.

חריגים אלה לוקחים בחשבון בקפדנות את טובת הילד. כל אחד מהחריגים האלו עוסק בטובת הילד מזוויות שונות, החל מדאגה לשלומו, המשך בהקפדה על יציבות והמשכיות חייו ועד בשמירה על זכויותיו החוקתיות.

יש לציין כי ההנחיה הינה להתייחס לחריגים אלו בצמצום וההחלטה שלא להחזיר את הילד תתקבל אך ורק במקרי קיצון בהם טובת הילד גוברת מאוד על חומרת חטיפתו וזאת כדי שלא יווצר מצב בו יצא החוטף נשכר.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
שלח
אפשר לעזור ?